קבוצת קידום בע"מ נ' מרדוק

פסק דין

בפני תביעה שטרית, בסך של 5,070 ש"ח (קרן, לא כולל הוצאות ושכ"ט). התיק נפתח בהוצאה לפועל (תיק 1702143125), עת הוגשו לביצוע 3 שיקים ע"ס 1,590 ₪, שמסרה הנתבעת לתובעת.

הדיון בהתנגדות התנהל באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

אין מחלוקת בעובדות. הנתבעת נרשמה לקורס אנגלית אצל התובעת, על פי הסכם אחיד, הכולל תנאי ביטול; החלה ללמוד, אך ביטלה את השתתפותה לאחר שיעורים ספורים; הטעם לביטול היה כי אחותה, שהיתה אם חד-הורית לשני ילדים, חלתה בסרטן (ואף נפטרה מספר חודשים לאחר מכן), והנתבעת נאלצה לטפל בה, ושוב לא יכלה, הן פרקטית והן נפשית, להמשיך ללמוד. על פי תנאי ההסכם (שנחתם 6 ימים קודם לתחילת הקורס), ביטול לאחר תחילת הקורס אינו מזכה בהחזר כלשהו.

טענות התובעת הן, בקליפת אגוז, כי על פי ההסכם – המשקף את הוראות תקנות הגנת הצרכן – לא זכאית הנתבעת להחזר, גם בנסיבות המצערות המתוארות, אולם נכונותה לפשרה היא רק כמחווה של רצון טוב, בהתחשב באותן נסיבות. התובעת מדגישה את העלויות הכרוכות בקיום קורס, ואת העובדה כי הקורסים מוקמים על פי מספר נרשמים, בהתאם למספר המחשבים בכיתה, וכי יש עלות בפועל הנגרמת כאשר תלמיד תופס מקום שניתן היה לפנות לטובת תלמיד אחר, אך מבטל לימודיו.

טענות הנתבעת הן, בקליפת אגוז, כי בנסיבות המיוחדות שתיארה, זכאית היתה לבטל את ההסכם חרף הכתוב בו, כי לא קיבלה עותק של ההסכם, וכי נוכח מועד החתימה על ההסכם, סמוך כל כך לפני תחילת הקורס, אף נשללה ממנה הזכות לבטל את ההסכם תוך 14 יום, על פי דיני הגנת הצרכן (אם כי אעיר כי לא ראיתי בנסיבות המתוארות כי חלו התנאים המזכים, ברגיל, בביטול תוך 14 יום מדין עסקת רוכלות ועסקאות דומות).

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 2,340 ₪.

סכום זה ישולם תוך 60 יום מהיום, אחרת יתווסף עליו סך נוסף של 1,800 ש"ח, והסך הכולל יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. במקרה כזה, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל בתיק 1702143125 לגביית הסכום הפסוק המוגדל, כאמור לעיל.

ניתן היום, י' אדר תשע"ג, 20 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: